SR MAYO CLINICA נ' מנן מדיקל בע"מ ואח'

החלטה

עסקינן בתיק אשר כתב התביעה המקורי בו הוגש עוד ביום 2.12.07.

הנתבעת הגישה בקשה למחיקת כותרת.

בהסכמת הצדדים, הורה בית המשפט על הגשת כתב תביעה מתוקן אשר הוגש עוד ביום 6.4.08.

כתב הגנה הוגש על ידי הנתבעת ביום 4.5.08.

ישיבת קדם משפט ראשונה התקיימה ביום 12.10.09 ובהחלטה מאותו יום הורה בית המשפט (כבוד השופטת קוצר), בהסכמת הצדדים, על העברת התיק לגישור.

התיק נקבע לקדם משפט ליום 8.3.10.

ביום 4.3.10 הגישו ב"כ התובעת בקשה דחופה בהסכמה לדחיית מועד הדיון בנימוק, כי בהתאם להמלצת בית משפט נעשה ניסיון לסיים התיק בגישור וכי בעלי התובעת שהיא חברה זרה עתידים להגיע לארץ ביוני 2010 בניסיון לסיים את התיק בהליך גישור כאמור.

ב"כ התובעת ביקשו לדחות את הדיון למועד כלשהו לאחר ספטמבר 2010 וזאת בהתחשב בפרק הזמן הדרוש לגיבוש הפשרה וקיום הליך הגישור.

כבוד השופטת קוצר דחתה את הדיון ליום 24.11.10 והורתה על העברתו לטיפולי נוכח יציאתה לשבתון.

ביום 7.11.10 הגיש ב"כ הנתבעת בקשת דחייה נוספת במסגרתה פירט, כי ב- 22.6.10 התקיימה פגישת גישור שבסופה הגיעו הצדדים לבסיס מוסכם לפשרה וכדי להוציאה לפועל ביקש לדחות את הדיון לכל מועד החל ממאי 2011 וזאת בשים לב לפרק הזמן הדרוש לגיבוש הפשרה.

בהחלטה מאותו יום דחיתי את בקשת הדחייה תוך ציון, כי פרק הזמן המבוקש נראה בלתי סביר.

ב"כ הנתבעת הגיש הבהרה לבקשה חוזרת לדחיית הדיון במסגרתה פירט, כי הצדדים ניהלו הליך גישור של מספר שעות שבסופו כאמור, הגיעו להסכמה לפיה התובעת תרכוש מהנתבעת מוניטורים מסוג מוסכם במחיר מוסכם אך הואיל ומדובר בסכום משמעותי והואיל והתובעת נזקקת לזמן כדי לבדוק את כל היבטי הרכישה לרבות ענייני רישוי וכדי לקבל את האישורים הנחוצים לרכישה מבחינת הרשויות, שותפיו של הנתבע וצרכי השוק, דרושה ארכה של מספר חודשים.

ב"כ הנתבעת ציין, כי הואיל ומדובר במוצרים רפואיים יקרים הטעונים רישוי, פרק זמן של מספר חודשים הוא סביר.

בהחלטה מיום 15.11.10 לאור ההבהרה האמורה, נעתרתי לבקשת הדחייה ודחיתי את הדיון להיום תוך שציינתי, כי אם לא יושג הסכם גישור יודיעו על כך ב"כ הצדדים לבית המשפט בסמוך לאחר שהדבר יתברר ובמקרה זה, יגרמו להתייצבות בעלי הדין לקדם המשפט.

עובר לישיבת היום, לא הוגשה כל בקשה ולא נמסרה כל הודעה.

לדיון התייצבו ב"כ התובעת בלבד.

ב"כ הנתבעת לא ביקש וממילא לא קיבל רשות להיעדר מהדיון.

איש מהצדדים לא דאג להתייצבותם של בעלי הדין.

לא רק שהתנהלות זו אינה מקובלת עלי בהיותה נוגדת את נוהל הדחיות שפורסם על ידי הנשיאה- כבוד השופטת בייניש, אלא שלאחר ששמעתי את ב"כ התובעת התרשמותי היא, כי לא חלה התקדמות ממשית כלשהי בתיק וזאת מבלי שאני מתעלמת מדברי ב"כ התובעת, כי בחודשים שחלפו נעשים מאמצים לבדוק את היבט הרישוי מבחינת שלטונות ארגנטינה.